Exodus 22

כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה:

אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים:

אם זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם אין לו ונמכר בגנבתו:

אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים שנים ישלם:

כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם:

כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את הבערה:

כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים:

אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו:

על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו:

כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה:

שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם:

ואם גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו:

אם טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם:

וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם:

אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא בא בשכרו:

וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה:

אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת:

מכשפה לא תחיה:

כל שכב עם בהמה מות יומת:

זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו:

וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים:

כל אלמנה ויתום לא תענון:

אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו:

וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים:

אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך:

אם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו:

כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני:

אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר:

מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי:

כן תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו ביום השמיני תתנו לי:

ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו: