Ezra 2

ואלה בני המדינה העלים משבי הגולה אשר הגלה נבוכדנצור מלך בבל לבבל וישובו לירושלם ויהודה איש לעירו:

אשר באו עם זרבבל ישוע נחמיה שריה רעליה מרדכי בלשן מספר בגוי רחום בענה מספר אנשי עם ישראל:

בני פרעש אלפים מאה שבעים ושנים:

בני שפטיה שלש מאות שבעים ושנים:

בני ארח שבע מאות חמשה ושבעים:

בני פחת מואב לבני ישוע יואב אלפים שמנה מאות ושנים עשר:

בני עילם אלף מאתים חמשים וארבעה:

בני זתוא תשע מאות וארבעים וחמשה:

בני זכי שבע מאות וששים:

בני בני שש מאות ארבעים ושנים:

בני בבי שש מאות עשרים ושלשה:

בני עזגד אלף מאתים עשרים ושנים:

בני אדניקם שש מאות ששים וששה:

בני בגוי אלפים חמשים וששה:

בני עדין ארבע מאות חמשים וארבעה:

בני אטר ליחזקיה תשעים ושמנה:

בני בצי שלש מאות עשרים ושלשה:

בני יורה מאה ושנים עשר:

בני חשם מאתים עשרים ושלשה:

בני גבר תשעים וחמשה:

בני בית לחם מאה עשרים ושלשה:

אנשי נטפה חמשים וששה:

אנשי ענתות מאה עשרים ושמנה:

בני עזמות ארבעים ושנים:

בני קרית ערים כפירה ובארות שבע מאות וארבעים ושלשה:

בני הרמה וגבע שש מאות עשרים ואחד:

אנשי מכמס מאה עשרים ושנים:

אנשי בית אל והעי מאתים עשרים ושלשה:

בני נבו חמשים ושנים:

בני מגביש מאה חמשים וששה:

בני עילם אחר אלף מאתים חמשים וארבעה:

בני חרם שלש מאות ועשרים:

בני לד חדיד ואונו שבע מאות עשרים וחמשה:

בני ירחו שלש מאות ארבעים וחמשה:

בני סנאה שלשת אלפים ושש מאות ושלשים:

הכהנים בני ידעיה לבית ישוע תשע מאות שבעים ושלשה:

בני אמר אלף חמשים ושנים:

בני פשחור אלף מאתים ארבעים ושבעה:

בני חרם אלף ושבעה עשר:

הלוים בני ישוע וקדמיאל לבני הודויה שבעים וארבעה:

המשררים בני אסף מאה עשרים ושמנה:

בני השערים בני שלום בני אטר בני טלמון בני עקוב בני חטיטא בני שבי הכל מאה שלשים ותשעה:

הנתינים בני ציחא בני חשופא בני טבעות:

בני קרס בני סיעהא בני פדון:

בני לבנה בני חגבה בני עקוב:

בני חגב בני שמלי בני חנן:

בני גדל בני גחר בני ראיה:

בני רצין בני נקודא בני גזם:

בני עזא בני פסח בני בסי:

בני אסנה בני מעונים בני נפיסים:

בני בקבוק בני חקופא בני חרחור:

בני בצלות בני מחידא בני חרשא:

בני ברקוס בני סיסרא בני תמח:

בני נציח בני חטיפא:

בני עבדי שלמה בני סטי בני הספרת בני פרודא:

בני יעלה בני דרקון בני גדל:

בני שפטיה בני חטיל בני פכרת הצביים בני אמי:

כל הנתינים ובני עבדי שלמה שלש מאות תשעים ושנים:

ואלה העלים מתל מלח תל חרשא כרוב אדן אמר ולא יכלו להגיד בית אבותם וזרעם אם מישראל הם:

בני דליה בני טוביה בני נקודא שש מאות חמשים ושנים:

ומבני הכהנים בני חביה בני הקוץ בני ברזלי אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אשה ויקרא על שמם:

אלה בקשו כתבם המתיחשים ולא נמצאו ויגאלו מן הכהנה:

ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמד כהן לאורים ולתמים:

כל הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים שלש מאות ששים:

מלבד עבדיהם ואמהתיהם אלה שבעת אלפים שלש מאות שלשים ושבעה ולהם משררים ומשררות מאתים:

סוסיהם שבע מאות שלשים וששה פרדיהם מאתים ארבעים וחמשה:

גמליהם ארבע מאות שלשים וחמשה חמרים ששת אלפים שבע מאות ועשרים:

ומראשי האבות בבואם לבית יהוה אשר בירושלם התנדבו לבית האלהים להעמידו על מכונו:

ככחם נתנו לאוצר המלאכה זהב דרכמונים שש רבאות ואלף וכסף מנים חמשת אלפים וכתנת כהנים מאה:

וישבו הכהנים והלוים ומן העם והמשררים והשוערים והנתינים בעריהם וכל ישראל בעריהם: