Micah 1

דבר יהוה אשר היה אל מיכה המרשתי בימי יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה אשר חזה על שמרון וירושלם:

שמעו עמים כלם הקשיבי ארץ ומלאה ויהי אדני יהוה בכם לעד אדני מהיכל קדשו:

כי הנה יהוה יצא ממקומו וירד ודרך על במותי ארץ:

ונמסו ההרים תחתיו והעמקים יתבקעו כדונג מפני האש כמים מגרים במורד:

בפשע יעקב כל זאת ובחטאות בית ישראל מי פשע יעקב הלוא שמרון ומי במות יהודה הלוא ירושלם:

ושמתי שמרון לעי השדה למטעי כרם והגרתי לגי אבניה ויסדיה אגלה:

וכל פסיליה יכתו וכל אתנניה ישרפו באש וכל עצביה אשים שממה כי מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו:

על זאת אספדה ואילילה אילכה שילל וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה:

כי אנושה מכותיה כי באה עד יהודה נגע עד שער עמי עד ירושלם:

בגת אל תגידו בכו אל תבכו בבית לעפרה עפר התפלשתי:

עברי לכם יושבת שפיר עריה בשת לא יצאה יושבת צאנן מספד בית האצל יקח מכם עמדתו:

כי חלה לטוב יושבת מרות כי ירד רע מאת יהוה לשער ירושלם:

רתם המרכבה לרכש יושבת לכיש ראשית חטאת היא לבת ציון כי בך נמצאו פשעי ישראל:

לכן תתני שלוחים על מורשת גת בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל:

עד הירש אבי לך יושבת מרשה עד עדלם יבוא כבוד ישראל:

קרחי וגזי על בני תענוגיך הרחבי קרחתך כנשר כי גלו ממך: