וידבר יהוה אל משה לאמר:
Numbers 15
Hebrew - Original Hebrew
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם:
ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן:
והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן:
ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד:
או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין:
ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה:
וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה:
והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין:
ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה:
ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים:
כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם:
כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה:
וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה:
הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה:
תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם:
וידבר יהוה אל משה לאמר:
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה:
והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה:
ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה:
מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם:
וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה:
את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם:
והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת:
וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם:
ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה:
ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת:
וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו:
האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה:
והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה:
כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה:
ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת:
ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה:
ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו:
ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה:
ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה:
ויאמר יהוה אל משה לאמר:
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת:
והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם:
למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם:
אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם: