Amos 2

כה אמר יהוה על שלשה פשעי מואב ועל ארבעה לא אשיבנו על שרפו עצמות מלך אדום לשיד:

ושלחתי אש במואב ואכלה ארמנות הקריות ומת בשאון מואב בתרועה בקול שופר:

והכרתי שופט מקרבה וכל שריה אהרוג עמו אמר יהוה:

כה אמר יהוה על שלשה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו על מאסם את תורת יהוה וחקיו לא שמרו ויתעום כזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם:

ושלחתי אש ביהודה ואכלה ארמנות ירושלם:

כה אמר יהוה על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים:

השאפים על עפר ארץ בראש דלים ודרך ענוים יטו ואיש ואביו ילכו אל הנערה למען חלל את שם קדשי:

ועל בגדים חבלים יטו אצל כל מזבח ויין ענושים ישתו בית אלהיהם:

ואנכי השמדתי את האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו וחסן הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת:

ואנכי העליתי אתכם מארץ מצרים ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה לרשת את ארץ האמרי:

ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזרים האף אין זאת בני ישראל נאם יהוה:

ותשקו את הנזרים יין ועל הנביאים צויתם לאמר לא תנבאו:

הנה אנכי מעיק תחתיכם כאשר תעיק העגלה המלאה לה עמיר:

ואבד מנוס מקל וחזק לא יאמץ כחו וגבור לא ימלט נפשו:

ותפש הקשת לא יעמד וקל ברגליו לא ימלט ורכב הסוס לא ימלט נפשו:

ואמיץ לבו בגבורים ערום ינוס ביום ההוא נאם יהוה: