Daniel 8

בשנת שלוש למלכות בלאשצר המלך חזון נראה אלי אני דניאל אחרי הנראה אלי בתחלה:

ואראה בחזון ויהי בראתי ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה ואראה בחזון ואני הייתי על אובל אולי:

ואשא עיני ואראה והנה איל אחד עמד לפני האבל ולו קרנים והקרנים גבהות והאחת גבהה מן השנית והגבהה עלה באחרנה:

ראיתי את האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה וכל חיות לא יעמדו לפניו ואין מציל מידו ועשה כרצנו והגדיל:

ואני הייתי מבין והנה צפיר העזים בא מן המערב על פני כל הארץ ואין נוגע בארץ והצפיר קרן חזות בין עיניו:

ויבא עד האיל בעל הקרנים אשר ראיתי עמד לפני האבל וירץ אליו בחמת כחו:

וראיתיו מגיע אצל האיל ויתמרמר אליו ויך את האיל וישבר את שתי קרניו ולא היה כח באיל לעמד לפניו וישליכהו ארצה וירמסהו ולא היה מציל לאיל מידו:

וצפיר העזים הגדיל עד מאד וכעצמו נשברה הקרן הגדולה ותעלנה חזות ארבע תחתיה לארבע רוחות השמים:

ומן האחת מהם יצא קרן אחת מצעירה ותגדל יתר אל הנגב ואל המזרח ואל הצבי:

ותגדל עד צבא השמים ותפל ארצה מן הצבא ומן הכוכבים ותרמסם:

ועד שר הצבא הגדיל וממנו הרים התמיד והשלך מכון מקדשו:

וצבא תנתן על התמיד בפשע ותשלך אמת ארצה ועשתה והצליחה:

ואשמעה אחד קדוש מדבר ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר עד מתי החזון התמיד והפשע שמם תת וקדש וצבא מרמס:

ויאמר אלי עד ערב בקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש:

ויהי בראתי אני דניאל את החזון ואבקשה בינה והנה עמד לנגדי כמראה גבר:

ואשמע קול אדם בין אולי ויקרא ויאמר גבריאל הבן להלז את המראה:

ויבא אצל עמדי ובבאו נבעתי ואפלה על פני ויאמר אלי הבן בן אדם כי לעת קץ החזון:

ובדברו עמי נרדמתי על פני ארצה ויגע בי ויעמידני על עמדי:

ויאמר הנני מודיעך את אשר יהיה באחרית הזעם כי למועד קץ:

האיל אשר ראית בעל הקרנים מלכי מדי ופרס:

והצפיר השעיר מלך יון והקרן הגדולה אשר בין עיניו הוא המלך הראשון:

והנשברת ותעמדנה ארבע תחתיה ארבע מלכיות מגוי יעמדנה ולא בכחו:

ובאחרית מלכותם כהתם הפשעים יעמד מלך עז פנים ומבין חידות:

ועצם כחו ולא בכחו ונפלאות ישחית והצליח ועשה והשחית עצומים ועם קדשים:

ועל שכלו והצליח מרמה בידו ובלבבו יגדיל ובשלוה ישחית רבים ועל שר שרים יעמד ובאפס יד ישבר:

ומראה הערב והבקר אשר נאמר אמת הוא ואתה סתם החזון כי לימים רבים:

ואני דניאל נהייתי ונחליתי ימים ואקום ואעשה את מלאכת המלך ואשתומם על המראה ואין מבין: