Eclesiastes 1

דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם:

הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל:

מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש:

דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת:

וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שם:

הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח:

כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים שם הם שבים ללכת:

כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע:

מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש:

יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו:

אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה:

אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלם:

ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו:

ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח:

מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות:

דברתי אני עם לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת:

ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח:

כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב: