Ecclesiastes 3

לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים:

עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע:

עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות:

עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד:

עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק:

עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך:

עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר:

עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום:

מה יתרון העושה באשר הוא עמל:

ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו:

את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף:

ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו:

וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא:

ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו:

מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף:

ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע:

אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם:

אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם:

כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל:

הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר:

מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ:

וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו: