Genesis 2

ויכלו השמים והארץ וכל צבאם:

ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה:

ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות:

אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים:

וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה:

ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה:

וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה:

ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר:

ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע:

ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים:

שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב:

וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם:

ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש:

ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת:

ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה:

ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל:

ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות:

ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו:

ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו:

ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו:

ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה:

ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם:

ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת:

על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד:

ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו: