Genesis 27

ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני:

ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי:

ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה:

ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות:

ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא:

ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר:

הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי:

ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך:

לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב:

והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו:

ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק:

אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה:

ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי:

וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו:

ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן:

ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו:

ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה:

ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני:

ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך:

ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני:

ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא:

ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו:

ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו:

ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני:

ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת:

ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני:

ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה:

ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש:

יעבדוך עמים וישתחו לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך:

ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו:

ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך:

ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו:

ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה:

כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי:

ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך:

ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה:

ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני:

ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך:

ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל:

ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך:

וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי:

ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך:

ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה:

וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך:

עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד:

ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים: