Isaiah 2

הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם:

והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים:

והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם:

ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה:

בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה:

כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו:

ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו:

ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו:

וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם:

בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו:

עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא:

כי יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל:

ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן:

ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות:

ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה:

ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה:

ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא:

והאלילים כליל יחלף:

ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ:

ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים:

לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ:

חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא: