Isaiah 8

ויאמר יהוה אלי קח לך גליון גדול וכתב עליו בחרט אנוש למהר שלל חש בז:

ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו:

ואקרב אל הנביאה ותהר ותלד בן ויאמר יהוה אלי קרא שמו מהר שלל חש בז:

כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי ישא את חיל דמשק ואת שלל שמרון לפני מלך אשור:

ויסף יהוה דבר אלי עוד לאמר:

יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט ומשוש את רצין ובן רמליהו:

ולכן הנה אדני מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור ואת כל כבודו ועלה על כל אפיקיו והלך על כל גדותיו:

וחלף ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלא רחב ארצך עמנו אל:

רעו עמים וחתו והאזינו כל מרחקי ארץ התאזרו וחתו התאזרו וחתו:

עצו עצה ותפר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל:

כי כה אמר יהוה אלי בחזקת היד ויסרני מלכת בדרך העם הזה לאמר:

לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר ואת מוראו לא תיראו ולא תעריצו:

את יהוה צבאות אתו תקדישו והוא מוראכם והוא מערצכם:

והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמוקש ליושב ירושלם:

וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו:

צור תעודה חתום תורה בלמדי:

וחכיתי ליהוה המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו:

הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יהוה לאתות ולמופתים בישראל מעם יהוה צבאות השכן בהר ציון:

וכי יאמרו אליכם דרשו אל האבות ואל הידענים המצפצפים והמהגים הלוא עם אל אלהיו ידרש בעד החיים אל המתים:

לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר:

ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה:

ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח: