Jó 15

ויען אליפז התימני ויאמר:

החכם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו:

הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם:

אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל:

כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים:

ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך:

הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת:

הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה:

מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא:

גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים:

המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך:

מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך:

כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין:

מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה:

הן בקדשו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו:

אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה:

אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה:

אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם:

להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם:

כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ:

קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו:

לא יאמין שוב מני חשך וצפו הוא אלי חרב:

נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך:

יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור:

כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר:

ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו:

כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל:

וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים:

לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם:

לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו:

אל יאמן בשו נתעה כי שוא תהיה תמורתו:

בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה:

יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו:

כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד:

הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה: