Jó 21

ויען איוב ויאמר:

שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם:

שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג:

האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי:

פנו אלי והשמו ושימו יד על פה:

ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות:

מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל:

זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם:

בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם:

שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל:

ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון:

ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב:

יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו:

ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו:

מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו:

הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני:

כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו:

יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה:

אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע:

יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה:

כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו:

הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט:

זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו:

עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה:

וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה:

יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם:

הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו:

כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים:

הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו:

כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו:

מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו:

והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד:

מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר:

ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל: