Jó 38

ויען יהוה את איוב מן הסערה ויאמר:

מי זה מחשיך עצה במלין בלי דעת:

אזר נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני:

איפה היית ביסדי ארץ הגד אם ידעת בינה:

מי שם ממדיה כי תדע או מי נטה עליה קו:

על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה:

ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים:

ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא:

בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו:

ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים:

ואמר עד פה תבוא ולא תסיף ופא ישית בגאון גליך:

המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקמו:

לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה:

תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש:

וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר:

הבאת עד נבכי ים ובחקר תהום התהלכת:

הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה:

התבננת עד רחבי ארץ הגד אם ידעת כלה:

אי זה הדרך ישכן אור וחשך אי זה מקמו:

כי תקחנו אל גבולו וכי תבין נתיבות ביתו:

ידעת כי אז תולד ומספר ימיך רבים:

הבאת אל אצרות שלג ואצרות ברד תראה:

אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה:

אי זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי ארץ:

מי פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות:

להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו:

להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא:

היש למטר אב או מי הוליד אגלי טל:

מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו:

כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו:

התקשר מעדנות כימה או משכות כסיל תפתח:

התציא מזרות בעתו ועיש על בניה תנחם:

הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ:

התרים לעב קולך ושפעת מים תכסך:

התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו:

מי שת בטחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה:

מי יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב:

בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו:

התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא:

כי ישחו במעונות ישבו בסכה למו ארב:

מי יכין לערב צידו כי ילדו אל אל ישועו יתעו לבלי אכל: