Numbers 30

וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה:

איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה:

ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה:

ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום:

ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה:

ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה:

ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו:

ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה:

ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה:

ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה:

ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום:

ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה:

כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו:

ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו:

ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה:

אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעריה בית אביה: