Proverbs 7

בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך:

שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך:

קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך:

אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא:

לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה:

כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי:

וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב:

עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד:

בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה:

והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב:

המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה:

פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב:

והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו:

זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי:

על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך:

מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים:

נפתי משכבי מר אהלים וקנמון:

לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים:

כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק:

צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו:

הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו:

הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל:

עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא:

ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי:

אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה:

כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה:

דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות: