2 Corinthians 3

הנחל עוד לשבח עצמנו האם־נצטרך כמקצת אנשים לאגרות אליכם או מכם המזכירות אתנו לשבח׃

אתם אגרתנו הכתובה בלבבנו ונודעה ונקראה לכל־אדם׃

כי בידוע שאתם אגרת המשיח ערוכה על־ידי שרותנו כתובה לא בדיו כי אם־ברוח אלהים חיים ולא על־לוחות אבן כי אם־על־לוחות בשר הלב׃

וכזה בטחוננו באלהים על־ידי המשיח׃

יען אשר לא־נוכל אנחנו לדין דין מעצמנו כי יכלתנו מאת האלהים היא׃

אשר הכשיר אתנו למשרתי ברית חדשה לא של־האתיות אלא של־הרוח כי־האות ימית והרוח יחיה׃

ואם־שרות המות החרות באותיות על־האבן נראה בכבוד עד־שלא יכלו בני ישראל להביט אל־פני משה מפני כבוד פניו העמד להבטל׃

כמה יגדל כבוד שרות הרוח׃

כי אם־השרות אשר לחיב כבוד הוא כמה יעדף בכבוד השרות אשר לזכות׃

כי אף־הנכבד איננו נחשב לכבוד לעמת הכבוד הנעלה הזה׃

כי אם־הדבר העמד להבטל יש־לו כבוד הדבר הקים על־אחת כמה וכמה׃

על־כן בהיות לנו תקוה כזאת פתחון פינו רב הוא׃

ולא כמשה אשר נתן מסוה על־פניו פן־יביטו בני ישראל אל־סוף העמד להבטל׃

אבל נטמטמו דעותיהם כי עד־היום הזה בקראם הברית הישנה נשאר ולא־גלה המסוה ההוא אשר לא יוסר כי אם־במשיח׃

אבל עד־היום הזה בקראם את־משה מונח מסוה על־לבם׃

וכשיפנו אל־האדון יוסר המסוה׃

והאדון הוא הרוח ובאשר רוח האדון שם החרות׃

ואנחנו כלנו בפנים מגלים ראים את־כבוד האדון כבמראה ונחלף אל־עצם דמות ההיא מכבוד אל־כבוד כהחלף מאת אדון הרוח׃