2 Corinthians 7

לכן חביבי בהיות לנו ההבטחות האלה נטהרה את־עצמנו מכל־טמאת בשר ורוח להשלים קדשתנו ביראת אלהים׃

תנו־לנו מקום בלבבכם לא חמסנו איש לא חבלנו איש לא עשקנו איש׃

לא לחיב אתכם אני מדבר הלא הקדמתי לאמר כי אתם בלבנו יחד למות ויחד לחיות׃

רב בטחוני עליכם רבה תהלתי בכם מלאתי נחמה שבעתי שמחות בכל־לחצנו׃

כי גם־בבאנו אל־מקדוניא לא־היתה מרגעה לבשרנו רק־נלחצנו בכל מחוץ מלחמות ומחדרים אימה׃

אבל האלהים המנחם את־השפלים נחם אתנו בבוא טיטוס׃

ולא בבואו לבד כי אם־גם בנחמה אשר נחם בכם בהגידו לנו את־ערגתכם ואת־אבלכם ואת־קנאתכם לי ובכן הוספתי לשמוח׃

כי גם־אם־העצבתי אתכם באגרת אינני מתחרט גם כי־התחרטתי לפני מזה בראותי כי־האגרת ההיא העציבה אתכם ואף אם־לשעה׃

עתה אני שמח לא על־אשר נעצבתם כי אם־על־אשר נעצבתם לתשובה כי נעצבתם כרצון אלהים למען לא־תשאו נזק במאומה על־ידנו׃

כי העצבת שהיא כרצון אלהים תפעל תשובה לישועה אשר איש לא יתחרט עליה אבל עצבת העולם פעלת את־המות׃

כי ראו־נא את אשר־נעצבתם כרצון אלהים כמה הביא אתכם זה לידי זריזות גם להתנצלות גם־לרגז גם ליראה גם לערגה גם לקנאה גם לנקמה ובכל הוכחתם כי־נקיים אתם בדבר ההוא׃

לכן גם אם־כתבתי לכם לא כתבתי בעבור העלב ולא בעבור הנעלב רק למען תגלה בכם זריזותנו בעדכם לפני האלהים׃

ובעבור־זאת נחמנו בנחמתכם ועוד שמחה יתרה היתה לנו בשמחת טיטוס כי־הונח רוחו על־ידי כלכם׃

כי במה־שהתהללתי לפניו בכם לא נכלמתי כי כמו שדברנו הכל אליכם באמת כן גם־תהלתנו אל־טיטוס היתה אמת׃

וביותר מעיו המו לכם בזכרו את־משמעת כלכם ואת אשר קבלתם אתו ביראה ובחרדה׃

לכן אני שמח כי בכל־דבר יאמץ לבי בכם׃