2 Corinthians 9

1

אמנם אין־צרך לכתב אליכם על־דבר השרות אשר לעזרת הקדשים׃

2

כי ידעתי את־נדיבתכם אשר עליה אני מתהלל בכם לפני אנשי מקדוניא לאמר אכיא מוכנה היא משנה שעברה ותער הקנאה היוצאת מכם את־רוח רבם׃

3

אבל שלחתי את־האחים פן־תהיה לריק תהלתנו עליכם בדבר הזה ולמען תהיו מוכנים כאשר אמרתי׃

4

פן־בבוא אתי אנשים ממקדוניא ימצאו אתכם לא־מוכנים ונבוש אנחנו ואינני אמר אתם בבטחון הזה אשר התהללנו בו׃

5

על־כן היה נכון בעיני לבקש מן־האחים כי־יקדמו ללכת אליכם ויכינו את־ברכתכם המיועדה מלפנים למען תהיה מוכנת כעין ברכה ולא כעין כילות׃

6

כי הנה הזרע בצמצום גם־יקצר בצמצום והזרע בברכות גם־יקצר בברכות׃

7

וכל־איש כאשר ידבנו לבו לא מצער ולא מאנס כי הנתן בלב שמח יאהבנו אלהים׃

8

ואלהים יכל להרעיף עליכם בשפע כל־חסד עד־כי יהיה לכם בכל־עת די ספוקכם בכל ותותירו בכל־מעשה טוב׃

9

ככתוב פזר נתן לאביונים צדקתו עמדת לעד׃

10

והנתן זרע לזרע ולחם לאכל יתן וירבה את־זרעכם ויפריא תנובות צדקתכם׃

11

למען תעשירו בכל לכל־התמימות הפעלת תודה לאלהים על־ידינו׃

12

כי־שרות העבודה הזאת לא לבד ימלא את־מחסרי הקדשים כי גם־יודו רבים לאלהים בשרותכם הנאמן הזה׃

13

ויכבדו את־האלהים על־משמעת הודאתכם לבשורת המשיח ועל־תמת התחברותכם אליהם ואל־כלם׃

14

והם בהתחננם בעדכם נכספים לכם בעבור חסד האלהים אשר גבר עליכם׃

15

ותודה לאלהים על־מתנתו העצומה מספר׃