John 4

1

ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן׃

2

ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם־תלמידיו׃

3

ויעזב את־ארץ יהודה וילך שנית הגלילה׃

4

ויהי־לו לעבר בארץ שמרון׃

5

ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר־נתנה יעקב לבנו ליוסף׃

6

ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן־הדרך וישב־לו על־הבאר והעת כשעה הששית׃

7

ותבא אשה משמרון לשאב־מים ויאמר אליה ישוע תני־נא לי לשתות׃

8

כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל׃

9

ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי־לא יתערבו היהודים עם־השמרונים׃

10

ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את־מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני־נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים׃

11

ותאמר אליו האשה אדני הן אין־לך כלי לשאב־בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים׃

12

האתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן־לנו את־הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו׃

13

ויען ישוע ויאמר אליה כל־השתה מן־המים האלה ישוב ויצמא׃

14

ואשר ישתה מן־המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן־לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים׃

15

ותאמר אליו האשה אדני תנה־לי המים ההם למען לא־אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב׃

16

ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום׃

17

ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש׃

18

כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת׃

19

ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה׃

20

אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה׃

21

ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא־בהר הזה אף־לא בירושלים תשתחוו לאב׃

22

אתם משתחוים אל־אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל־אשר ידענו כי הישועה מן־היהודים היא׃

23

אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל־האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב׃

24

האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת׃

25

ותאמר אליו האשה ידעתי כי־יבא המשיח הנקרא כריסטוס הוא בבאו יגיד לנו את־כל׃

26

ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך׃

27

ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על־דברו עם־אשה אך לא אמר־לו איש מה־זה תשאל או מה־תדבר עמה׃

28

ותעזב האשה את־כדה ותלך העירה ותאמר אל־האנשים׃

29

באו וראו איש אשר הגיד לי כל־אשר עשיתי הכי־זה הוא המשיח׃

30

ויצאו מן־העיר ויבאו אליו׃

31

טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל־נא אדני׃

32

ויאמר אליהם יש־לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם׃

33

ויאמרו התלמידים איש אל־רעהו הכי הביא לו איש לאכל׃

34

ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו׃

35

הלא אתם תאמרו כי־עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו השדות כי־כבר הלבינו לקציר׃

36

והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר׃

37

כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר׃

38

אנכי שלחתי אתכם לקצר את־אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם׃

39

ויאמינו בו שמרונים רבים מן־העיר ההיא על־דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את־כל־אשר עשיתי׃

40

ויהי כאשר באו אליו השמרונים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים׃

41

ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו׃

42

ויאמרו אל־האשה מעתה לא־בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי־אמנם זה הוא המשיח מושיע העולם׃

43

ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה׃

44

אף כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד׃

45

ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל־אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם־הם עלו לחג את־החג׃

46

ויבא ישוע עוד הפעם אל־קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר־נחום׃

47

ויהי כשמעו כי־בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את־בנו כי קרב למות׃

48

ויאמר אליו ישוע אם־לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו׃

49

ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה־נא בטרם ימות בני׃

50

ויאמר אליו ישוע לך־לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר־דבר אליו ישוע וילך׃

51

ויהי ברדתו ויפגעו־בו עבדיו ויבשרו אתו כי־חי בנו׃

52

וידרש מאתם את־השעה אשר־בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת׃

53

וידע אביו כי היתה השעה אשר דבר־לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל־ביתו׃

54

זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל׃