Luke 21

1

ויבט וירא את־העשירים משליכים את־נדבותם לארון האוצר׃

2

וירא גם־אלמנה עניה נתנת בו שתי פרוטות׃

3

ויאמר אמת אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכלם׃

4

כי כל־אלה התנדבו לאלהים מהעדף שלהם והיא מחסרונה את־כל־רכושה נתנה׃

5

ויהי באמרם על־המקדש כי־מהדר הוא באבנים יפות ובמתנות ויאמר׃

6

את אשר אתם ראים הנה ימים באים ולא תשאר אבן על־אבן אשר לא תתפרק׃

7

וישאלהו לאמר רבי מתי אפוא תהיה זאת ומה הוא האות לעת היותה׃

8

ויאמר ראו פן־תתעו כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא והעת קרובה ואתם אל־תלכו אחריהם׃

9

ובשמעכם מלחמות ומהומות אל־תחתו כי היו תהיה־זאת לראשונה אך־עוד קץ למועד׃

10

ויסף דבר אליהם לאמר יקום גוי על־גוי וממלכה על־ממלכה׃

11

והיה רעש גדול כה וכה ורעב ודבר וגם־מוראים ואתות גדלות מן־השמים׃

12

ולפני כל־אלה ישלחו בכם את־ידיהם וירדפו וימסרו אתכם לבתי כנסיות ואל־בתי כלאים ותובאו לפני מלכים ומשלים למען שמי׃

13

והיתה־זאת לכם לעדות׃

14

על־כן שיתו לבבכם לבלתי דאג במה תצטדקו׃

15

כי אנכי נתן לכם פה וחכמה אשר לא־יוכלו לעמד לפניה ולדבר נגדה כל־מתקוממיכם׃

16

וגם־תמסרו על־ידי יולדיכם ואחיכם וקרוביכם ורעיכם וימיתו מכם׃

17

והייתם שנואים לכל־אדם למען שמי׃

18

אך לא־יפל משערת ראשכם ארצה׃

19

בתוחלתכם קנו לכם את נפשתיכם׃

20

וכאשר תראו מחנות סובבים את־ירושלים ידע תדעו כי קרב חרבנה׃

21

אז ינוסו אנשי יהודה אל־ההרים ואשר הם בתוכה יצאו ואשר־הם בפרזות אל־יבואו בה׃

22

כי־ימי נקם המה למלאת כל־הכתוב׃

23

ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם כי תהיה צרה גדולה בארץ וקצף על־העם הזה׃

24

ונפלו לפי־חרב והגלו אל־כל־הגוים וירושלים תרמס ברגלי גוים עד כי־ימלאו עתות הגוים׃

25

והיו אתות בשמש ובירח ובכוכבים ועל־הארץ מצוקה לגוים ומבוכה מהמית הים ודכיו׃

26

וימוגו בני־האדם מאימה ומחרדת הבאות על־כל־הארץ כי־כחות השמים יתמוטטו׃

27

ואז יראו את־בן־האדם בא בענן בגבורה ובכבוד רב׃

28

וכאשר תחל להיות זאת התעודדו ושאו ראשיכם כי קרובה גאלתכם לבוא׃

29

וידבר אליהם משל ראו את־התאנה ואת כל־העצים׃

30

כי־תראו אתם מוציאים את־פרחם הלא ידעתם כי קרב הקיץ׃

31

ככה אף־אתם בבא אלה לעיניכם דעו כי קרובה מלכות האלהים׃

32

אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד כי־יהיה הכל׃

33

השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃

34

רק השמרו לכם פן־יכבד לבבכם בסבא ובשכרון ובדאגות המחיה ובא עליכם היום ההוא פתאם׃

35

כי כמו־פח יבוא על כל־הישבים על־פני כל־הארץ׃

36

לכן שקדו בכל־עת והתפללו למען תמצאו ראוים להמלט מכל־העתידות האלה ולהתיצב לפני בן־האדם׃

37

ויהי מלמד יומם במקדש ובלילה יצא בהר הנקרא הר הזיתים ללון׃

38

וכל־העם השכימו לבוא אליו במקדש לשמע אותו׃