Mark 11

1

ויהי כאשר קרבו לירושלים אל־בית־פגי ובית־היני בהר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו׃

2

ויאמר אליהם לכו אל־הכפר אשר ממולכם והיה כבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא־ישב עליו אדם אותו התירו והביאו׃

3

וכי־יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו וברגע ישלחנו הנה׃

4

וילכו וימצאו העיר אסור אל־השער בחוץ על־אם הדרך ויתירוהו׃

5

ואנשים מן־העמדים שם אמרו אליהם מה־זאת תעשו להתיר את־העיר׃

6

ויאמרו אליהם כאשר צום ישוע ויניחו להם׃

7

ויביאו את־העיר אל־ישוע וישליכו עליו את־בגדיהם וישב עליו׃

8

ורבים פרשו את־בגדיהם על־הדרך ואחרים כרתו ענפים מן־העצים וישטחו על־הדרך׃

9

וההלכים לפניו ואחריו צעקים לאמר הושע־נא ברוך הבא בשם יהוה׃

10

ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה בשם יהוה הושע־נא במרומים׃

11

ויבא ישוע ירושלים ואל־בית המקדש וירא ויתבונן על־הכל והיום רפה לערוב ויצא אל־בית־היני עם־שנים העשר׃

12

ויהי ממחרת בצאתם מבית־היני וירעב׃

13

וירא תאנה מרחוק ולה עלים ויבא לראות הימצא־בה פרי ויקרב אליה ולא־מצא בה כי אם־עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃

14

ויען ישוע ויאמר אליה מעתה איש אל־יאכל פרי ממך עד־עולם וישמעו תלמידיו׃

15

ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל־המקדש ויחל לגרש משם את־המוכרים ואת־הקונים ויהפך את־שלחנות השלחנים ואת־מושבות מכרי היונים׃

16

ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש׃

17

וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל־העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריצים׃

18

וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל־העם משתוממים על־תורתו׃

19

ויהי בערב ויצא אל־מחוץ לעיר׃

20

ויהי הם עברים בבקר ויראו את־התאנה כי יבשה עם־שרשיה׃

21

ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה׃

22

ויען ישוע ויאמר אליהם תהי־נא בכם אמונת אלהים׃

23

כי־אמן אמר אני לכם כל־אשר יאמר אל־ההר הזה הנשא והעתק אל־תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם־יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם־יהיה־לו׃

24

על־כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם׃

25

וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל־איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף־הוא את־פשעיכם׃

26

ואתם אם־לא תסלחו אף־אביכם שבשמים לא־יסלח לכם את־פשעיכם׃

27

וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃

28

ויאמרו אליו באיזו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את־הרשות הזאת לעשות את־אלה׃

29

ויאמר ישוע אליהם גם־אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באיזו רשות אני עשה אלה׃

30

טבילת יוחנן המן־השמים היתה אם־מבני אדם השיבוני׃

31

ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם־נאמר מן־השמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם לו׃

32

או הנאמר מבני אדם וייראו את־העם כי־כלם חשבו את־יוחנן לנביא באמת׃

33

ויענו ויאמרו אל־ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם־כן גם־אני לא אמר לכם באיזו רשות אני עשה אלה׃