Matthew 5

ויהי כראותו את־המון העם ויעל ההרה וישב שם ויגשו אליו תלמידיו׃

ויפתח את־פיהו וילמד אותם לאמר׃

אשרי עניי רוח כי להם מלכות השמים׃

אשרי האבלים כי־הם ינחמו׃

אשרי הענוים כי־המה יירשו הארץ׃

אשרי הרעבים והצמאים לצדקה כי־הם ישבעו׃

אשרי הרחמנים כי־הם ירחמו׃

אשרי ברי לבב כי־הם יחזו את־האלהים׃

אשרי רדפי שלום כי־בני אלהים יקראו׃

אשרי הנרדפים על־דבר הצדקה כי להם מלכות השמים׃

אשריכם אם־יחרפו וירדפו אתכם וידברו בשקר עליכם כל־רע בעבורי׃

שמחו וגילו כי שכרכם רב בשמים כי־כן רדפו את־הנביאים אשר היו לפניכם׃

אתם מלח הארץ ואם־המלח היה תפל במה ימלח הן לא־יצלח עוד לכל כי אם־להשליך חוצה והיה מרמס לבני אדם׃

אתם אור העולם עיר ישבת על־ההר לא תוכל להסתר׃

גם אין מדליקים נר ושמים אותו תחת האיפה כי אם־על־המנורה ויאר לכל־אנשי הבית׃

כן יאר אורכם לפני בני האדם למען יראו מעשיכם הטובים ושבחו את־אביכם שבשמים׃

אל־תחשבו כי באתי להפר את־התורה או את־דברי הנביאים לא באתי להפר כי אם־למלאת׃

כי אמן אמר אני לכם עד כי־יעברו השמים והארץ לא תעבר יוד אחת או־קוץ אחד מן־התורה עד אשר יעשה הכל׃

לכן מי אשר יפר אחת מן־המצות הקטנות האלה וכן ילמד את־בני האדם קטון יקרא במלכות השמים ואשר יעשה וילמד אותן הוא גדול יקרא במלכות השמים׃

כי אני אמר לכם אם לא־תרבה צדקתכם מצדקת הסופרים והפרושים לא תבאו אל־מלכות השמים׃

שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תרצח ואשר ירצח מחיב הוא לבית דין׃

אבל אני אמר לכם כל־אשר יקצף על־אחיו חנם מחיב הוא לבית דין ואשר יאמר אל־אחיו רקא מחיב הוא לסנהדרין ואשר יאמר אתה הנבל מחיב לאש גיהנם׃

לכן אם־תקריב קרבנך אל־המזבח ושם תזכר כי־יש לאחיך דבר עליך׃

עזוב תעזב שם את־קרבנך לפני המזבח וקדם ללכת לכפר פני אחיך ואחרי כן בוא הקרב את־קרבנך׃

מהר התרצה לאיש ריבך בעודך בדרך אתו פן־יסגיר אתך איש ריבך אל־השפט והשפט יסגירך לשוטר והשלכת אל־בית הכלא׃

אמן אמר אני לך לא תצא משם עד אשר שלמת את־הפרוטה האחרונה׃

שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תנאף׃

אבל אני אמר לכם כל־אשר יביט באשה לחמד אותה נאף נאפה בלבו׃

ואם תכשילך עין ימינך נקר אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל־גופך אל־גיהנם׃

ואם־ידך הימנית תכשילך קצץ אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל־גופך אל־גיהנם׃

ונאמר איש אשר ישלח את־אשתו ונתן לה ספר כריתות׃

אבל אני אמר לכם המשלח את־אשתו בלתי על־דבר זנות עשה אתה נאפת והלקח את־הגרושה לו לאשה נאף הוא׃

עוד שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תשבע לשקר ושלם ליהוה שבעותיך׃

אבל אני אמר לכם לא תשבעו כל־שבועה לא בשמים כי־כסא אלהים המה׃

ולא בארץ כי־הדום רגליו היא ולא בירושלים כי־היא קרית מלך רב׃

אף בראשך אל־תשבע כי־אין ביכלתך להפך שער אחד ללבן או לשחר׃

אך־יהי דברכם הן הן לא לא והיותר מאלה מן־הרע הוא׃

שמעתם כי נאמר עין תחת עין שן תחת שן׃

אבל אני אמר לכם אל־תתקוממו לרע אך המכה אותך על־הלחי הימנית הטה־לו גם את־האחרת׃

ואשר יחפץ לריב עמך ולקחת את־כתנתך תן־לו גם את־המעיל׃

והאונס אותך ללכת עמו דרך מיל לך אתו שנים׃

השאל מאתך תן־לו והבא ללות ממך אל־תשב פניו׃

שמעתם כי נאמר ואהבת לרעך ושנאת את־איבך׃

אבל אני אמר לכם אהבו את־איביכם ברכו את־מקלליכם היטיבו לשנאיכם והתפללו בעד מכאיביכם ורדפיכם׃

למען תהיו בנים לאביכם שבשמים אשר הוא מזריח שמשו לרעים ולטובים וממטיר על־הצדיקים וגם על־הרשעים׃

כי אם־תאהבו את־אהביכם מה־הוא שכרכם הלא גם־המכסים יעשו־זאת׃

ואם־תשאלו לשלום אחיכם בלבד מה־יתרון לכם הלא גם־המכסים יעשו־זאת׃

לכן היו שלמים כאשר אביכם שבשמים שלם הוא׃