Matthew 20

1

כי דומה מלכות השמים לאדם בעל־בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו׃

2

והתנה עם־הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל־כרמו׃

3

ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק׃

4

ויאמר להם לכו גם־אתם אל־כרמי וכישר אתן לכם וילכו׃

5

ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃

6

ויצא בשעת אחת עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל־היום׃

7

ויאמרו לו כי לא־שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם־אתם אל־הכרם וכישר יתן לכם׃

8

ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל־פקידו קרא את־הפעלים ושלם להם את־שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים׃

9

ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד׃

10

ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם־הם איש איש דינר אחד׃

11

ויהי בקחתם וילונו על־בעל הבית לאמר׃

12

אלה האחרונים לא עשו כי אם־שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את־כבד היום ואת־חמו׃

13

ויען ויאמר אל־אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי׃

14

קח את־שלך ולך ואני רצוני לתת גם־לזה האחרון כמו־לך׃

15

הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם־תרע עינך על־אשר טוב אנכי׃

16

ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי־רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃

17

ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את־שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך׃

18

הננו עלים ירושלימה ובן־האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות׃

19

ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום׃

20

אז נגשה אליו אם בני זבדי עם־בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר׃

21

ויאמר אליה מה־בקשתך ותאמר אליו אמר־נא כי ישבו שני־בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך׃

22

ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את־הכוס אשר אני עתיד לשתותה והטבל בטבילה אשר אני נטבל בה ויאמרו אליו נוכל׃

23

ויאמר אליהם הן את־כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי׃

24

ויהי כאשר שמעו־זאת העשרה ויכעסו על־שני האחים׃

25

וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי־שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם׃

26

ואתם אל־יהי כן ביניכם כי אם־החפץ להיות גדול בכם יהי לכם למשרת׃

27

והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד׃

28

כאשר בן־האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם־לשרת ולתת את־נפשו כפר תחת רבים׃

29

ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם־רב׃

30

והנה שני־עורים ישבים על־יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו־נא אדנינו בן־דוד׃

31

ויגער־בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו־נא בן־דוד׃

32

ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה־תחפצו ואעשה לכם׃

33

ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו׃

34

ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו׃