Matthew 9

1

וירד באניה ויעבר ויבא אל־עירו׃

2

והנה הם מביאים אליו איש נכה אברים והוא משכב על־המטה ויהי כראות ישוע את־אמונתם ויאמר אל־נכה האברים חזק בני נסלחו־לך חטאתיך׃

3

והנה אנשים מן־הסופרים אמרו בלבבם מגדף הוא׃

4

וירא ישוע את־מחשבתם ויאמר למה תחשבו רעה בלבבכם׃

5

כי מה הנקל האמר נסלחו־לך חטאתיך אם־אמר קום התהלך׃

6

אך למען תדעון כי בן־האדם יש־לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל־נכה האברים קום שא את־מטתך ולך־לך אל־ביתך׃

7

ויקם וילך לביתו׃

8

והמון העם כראותם זאת השתוממו וישבחו את־האלהים אשר נתן שלטן כזה לבני אדם׃

9

ויהי בעבר ישוע משם וירא איש ישב בבית־המכס ושמו מתי ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריו׃

10

ויהי בהסבו בביתו והנה מוכסים וחטאים רבים באו ויסבו עם־ישוע ותלמידיו׃

11

ויראו הפרושים ויאמרו אל־תלמידיו מדוע עם־המוכסים והחטאים אכל רבכם׃

12

וישמע זאת ישוע ויאמר אליהם החזקים אינם צריכים לרפא כי אם־החולים׃

13

ואתם צאו ולמדו מה הוא חסד חפצתי ולא זבח כי לא־באתי לקרא את־הצדיקים כי אם־את־החטאים לתשובה׃

14

ויגשו אליו תלמידי יוחנן ויאמרו מדוע אנחנו והפרושים צמים הרבה ותלמידיך אינם צמים׃

15

ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה להתאבל בעוד החתן עמהם הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו׃

16

אין שמים טלאי חדש על־שמלה בלה כי ינתק הטלאי מן־השמלה ותרע הקריעה׃

17

ואין נותנים יין חדש בנאדות בלים פן־יבקעו הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל נותנים את־היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃

18

ויהי הוא מדבר אליהם את־אלה והנה אחד השרים בא וישתחו־לו ויאמר עתה זה מתה בתי בא־נא ושים את־ידך עליה ותחיה׃

19

ויקם ישוע וילך אחריו הוא ותלמידיו׃

20

והנה אשה זבת דם שתים עשרה שנה נגשה מאחריו ותגע בכנף בגדו׃

21

כי אמרה בלבה אך אם־אגע בבגדו אושע׃

22

ויפן ישוע וירא אותה ויאמר חזקי בתי אמונתך הושיעה לך ותושע האשה מן־השעה ההיא׃

23

ויבא ישוע אל־בית השר וירא את המחללים בחלילים ואת־העם ההומה ויאמר׃

24

סורו מפה כי לא מתה הילדה אך ישנה היא וישחקו לו׃

25

ויהי אחרי גרש העם ויבא הביתה ויאחז בידה ותקם הנערה׃

26

ותצא השמועה הזאת בכל־הארץ ההיא׃

27

ויעבר ישוע משם וילכו אחריו שני אנשים עורים והמה צעקים ואמרים חננו בן־דוד׃

28

וכבואו הביתה נגשו אליו העורים ויאמר אליהם ישוע המאמינים אתם כי יש־לאל ידי לעשות זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃

29

ויגע בעיניהם ויאמר יעשה לכם כאמונתכם׃

30

ותפקחנה עיניהם ויגער־בם ישוע ויאמר ראו פן־יודע לאיש׃

31

והמה בצאתם השמיעו את־שמעו בכל־הארץ ההיא׃

32

המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד׃

33

וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא־נראתה כזאת בישראל׃

34

והפרושים אמרו על־ידי שר השדים מגרש הוא את השדים׃

35

ויסב ישוע בכל־הערים והכפרים וילמד בבתי כנסיותיהם ויבשר בשורת המלכות וירפא כל־מחלה וכל־מדוה בעם׃

36

ובראותו את־ההמונים נכמרו רחמיו עליהם כי הם עיפים ונדחים כצאן אשר אין־להם רעה׃

37

אז ידבר לתלמידיו ויאמר רב הקציר והפעלים מעטים׃

38

לכן התחננו אל־בעל הקציר לשלח פעלים לקצירו׃