Numbers 14

ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא:

וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו:

ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה:

ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה:

ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל:

ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם:

ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד:

אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש:

אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם:

ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל:

ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו:

אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו:

ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו:

ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה:

והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר:

מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר:

ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר:

יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים:

סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה:

ויאמר יהוה סלחתי כדברך:

ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ:

כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי:

אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה:

ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה:

והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף:

וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר:

עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי:

אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם:

במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי:

אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון:

וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה:

ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה:

ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר:

במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי:

אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו:

והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ:

וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה:

ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ:

וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד:

וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו:

ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח:

אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם:

כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם:

ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה:

וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה: